אוונגרד

Ofir Yanai
23 בפבר׳ 2019
זמן קריאה 3 דקות

מקום הביקור: אוונגרד - Avant Garde

סטטוס: חם מהתנור

כשר: לא

סיקור:

היום אנחנו שוב בתל אביב, נוסעים לאוונגרד...

הפעם האחרונה שביקרנו אותם היה לפני 5+ שנים והאמת שאני לא זוכר שום דבר מהם, אז בואו נגיד שזאת פעם ראשונה.

המסעדה ממוקמת בחלקו הפנימי של מתחם שוק הצפון, זאת לא פעם ראשונה שאנחנו מנסים לבוא (בערך פעם רביעית) ותמיד הם נסגרו לפני הזמן או שהחליטו לסגור למרות שאמרו לנו בטלפון לבוא, אבל אנחנו לא שומרים טינה וניסנו שוב בכל זאת!

אז קחו בחשבון שזה קורה שם, אז אל תבואו סמוך לסגירה.

נכנסו והיה ריק, רק אנחנו והעובדים.

מיד פיזרו לנו תפריטים והחלטנו ללכת על:

בוב בורגר (78₪) - קציצת בקר 250 ג' עם ירקות ביצת עין, חזה אווז וגבינת אמנטל.

עליו הוספנו גם גבינה כחולה (12₪).

המבורגר מקסיקני ( 64₪) - ירקות, איולי סילאן צ'יפוטלה, גוואקמולה וחזה אווז .

ולתוספות צד שלא מוגשים כלול בארוחה החלטנו להתפרע ולקחנו,

צ'יפס ב-12₪, פירה ב-18₪ והום פרייז ב-16₪.

לצד קנקן בירת פירוני (66₪)

המנות הוגשו מהר (בסדר, מסעדה שלמה לרשותנו) והכל נראה לא רע בכלל,

מתחילים עם בוב,

רגע לפני שהביצה של בוב (חח כן) בורחת לנו הצידה, עשינו לה "סירוס" קטן אבל לא לפני שהגנבתי לעצמי קצת הום פרייז,

ותקשיבו, זאת הפעם הראשונה שמוגש לנו הום פרייז שנראה מפוצץ ברוטב בהגזמה אבל בתוצאת הטעם היה לבין המוצלחים!

אם תתעלמו לרגע מהבלאגן של הירקות תצליחו לראות קציצה חמידה במידת עשייה מדיום ושכבות חזה אווז, ביצה וגבינות, שהתמונה לא הכי מעבירה את זה אבל קשה לעמוד מול זה אז התחלנו לטרוף.

הבעיה הכי גדולה כאן, זו הגבינה הכחולה.

היא פשוט... הפכה את זה למשהו.... טעים ברמות שקשה לעצור!

תלמדו מהאחים בורגר, כשמנה מגיעה מובנת עם תוספות ויש עוד אופציות בצד לבחירה תמיד תוסיפו! כל המרבה הרי זה משובח.

במיוחד שמדובר בגבינה כחולה, אלא אם כן אתם לא יודעים להעריך את הגבינה הגאונית הזו.

ניקח הפסקה קטנה ונתמקד בתוספות צד,

על ההום פרייז דיברנו ועד שסיימנו את בוב גם ההום פרייז נעלם כלא היה, כי הוא ללא ספק היה המוצלח בשולחן.

הצ'יפס - מתועש, פשוט, טעים, Say no more.

הפירה - חלק, מלא בחמאה וגם היה ממש טעים.

בשורה התחתונה - הכל טוב.

נמשיך למקסיקני,

גם הוא מגיע עם חזה אווז מעל שזה כבר בונוס כי החזה אווז ממקודם היה ממש טעים, אז בטוחים שגם פה...

אני אישית אף פעם לא התחברתי להמבורגר מבוסס סטייל מקסיקני, או שזה חריף ברמה שלא מרגישים כלום או שמוסיפים איזה תוספת בפנים שהורסת הכול, בואו נראה אם תנחשו מי מהם זה הנכון.

הקציצה גם כאן מוגשת מדיום והירקות, שעוד לא יצא לנו לדבר עליהם היו ממש מוצלחים, במיוחד המלפפון הכבוש ביתי הזה שהיה בין המלפפון הרגיל לחמוץ משימורים ככה שמצד אחד נתן איזה נגיעה רעננה ומצד שני הביא את התוספת החמוצה והטובה שלו למנה.

רוטב האיולי סילאן היה נחמד ופה נכנס לתמונה החלק הבעיתי (אבל באמת בעיתי לא כמו שעבדנו עליכם מקודם).

ה-"גוואקמולה" או גוואקומלי לכו תריבו על זה.

שזה בעצם סלט אבוקדו מקסיקני שמכינים אותו בכל מיני צורות אבל בדר"כ מוגש עם בצל, פלפלים חריפים, כוסברה ותיבול.

אז מה הבעיה פה בעצם?

חריף זה לא היה, גם לא קרוב לזה.

הבעיה היא אותה בעיה שכמעט כל מסעדה שיצא לי לבקר בה חזרה על הטעות הזאת.

אבוקדו+לימון+בצל+כמה שעות טובות בצד = ממרח מר ודוחה.

אז הבעיה בגוואקומלה? לא. הבעיה היא שזה סלט/ממרח שצריך להכין אותו טרי במקום ולהגיש!

אסור לשמור אותו בצד כי זה פשוט מתקלקל.

הבעיה היותר גדולה שהטעם שלו די דומיננטי אז כל ביס שני שלי בהמבורגר היה מר עם ליטוף שלוחש לי "אני מקולקל" וזה פשוט הרס את כל הארוחה.

מזל שנשאר עוד קצת צ'יפס בצד ובירה.

סיכום:

למרות הפאשלה של הגוואקמולה, שידעתי את התוצאה מראש פשוט היינו חייבים לגוון קצת אז החלטנו להמר, הארוחה הייתה טובה מאוד ובשמחה הייתי חוזר עליה - מינוס המקסיקני.

קצת יקר וחבל שהתוספות צד לא כלולות במחיר ההמבורגר כי אז זה כן היה משתלם.

קשה לדעת על האווירה של המקום כשיושבים לבד במסעדה ריקה ובאופן מוזר כל פעם שעברנו לידה היא תמיד הייתה ריקה או עם לקוחות מועטים.

לא יודעים אם זה בגלל המיקום שלה או משהו אחר, מה שכן ההמבורגרים היו מוצלחים ותוספות הצד היו גם הצלחה לא קטנה.

שווה לנסות אם אתם באזור...

ציון: 4