יומנגס

מקום הביקור: יומנגס רופין - Humongous

סטטוס: חם מהתנור

כשר: לא

סיקור:

הסיקור הראשון לשנת 2019!

(טכנית הביקור עצמו היה עוד ב-2018)

נתחיל בלמה שוב יומנגס,

היינו באזור חדרה, בדרכנו למקום שהזמין אותנו (באינסטגרם) שנבוא לבקר, מסתבר שהמקום הספיק להיסגר מאז רק שגילינו את זה איפה שהוא בדרך.

מחפשים מקום אחר באזור ואין כלום - כלום! חדרה זאת פשוט עיר רפאים.

בדרך חזרה לציוויליזציה אנחנו רואים שלט מואר של יומנגס, עם מין הילה אלוהית מסביב שמשכה אותנו לכיוון כמו זוג יתושים.

מסתבר שאת התור המפורסם של יומנגס עדיין יש אפילו שהם פתחו מליון סניפים, אז אחרי המתנה של חצי שעה התיישבנו בחלקו הפנימי של הסניף (מאז הביקור האחרון [בערך 3 שנים] ערכו כמו שינויים במקום ועכשיו יש חלק חיצוני מקורה).

הפעם החלטנו לגוון, לא עוד הבחירה הקבועה שלנו!

אז לקחנו 2 מנות שנראו לנו הכי קיצוניות, כל זה לא לפני שהזמנו מנת פתיחה - הטבעות בצל של יומנגס (29₪).

מנה שהמון זמן לא יצא לנו לאכול, וחבל שככה כי הטבעות בצל שלהם מעולות, והסיבה היחידה שעצרנו בשלב מסוים זה כדי להשאיר מקום להמבורגרים.

מה בסוף לקחנו?

תאילנדי (64₪) - בשר בקר ושומן אווז טחונים יחד עם קשיו קלוי, ג׳ינג׳יר, כוסברה, נענע ובצל. מוגש עם טופינג של אננס, צ׳ילי, איטריות אורז מטוגנות, רוטב איולי ואסאבי, רוטב חמאת בוטנים וקרם קוקוס.

ועליו הוספנו גבינת סנט מור (14₪), כי חסרים מרכיבים במנה הזאת מן הסתם.

ולטירוף השני,

מלזי (61₪) - בשר בקר, שמאלץ וחזה אווז מעושן טחונים יחד עם אפונת וואסבי וקשיו. מוגש עם ״טופינג״ של אטריות אורז מטוגנות לצד צ׳ייסר של רוטב קארי מלזי מתוק חריף.

ועליו הוספנו גבינת גאודה (10₪).

ולשתייה, חצי בירת טובורג (30₪) וחצי בירת אלכסנדר (32₪) מהחבית.

דבר נוסף, יומנגס החליטו (כנראה אחרי איומים וגלגלים מפונצ'רים של הבעלים) להחזיר את הצ'יפס הישן ולערוך מן תחרות בינו לבין הצ'יפס החדש.

אז אנחנו כמובן לקחנו אחד מסוג כדי לבדוק מהו באמת הצ'יפס המוצלח יותר.

למרות שמפוצץ, לא לקח הרבה זמן למנות להגיע.

את הירקות ביקשנו בצד כמו שכבר התרגלנו לעשות ביומנגס, כי פשוט מקבלים הרבה יותר, רק שהפעם הירקות היו נראים ממש עיפים, החסה בכלל לא הייתה נראת טוב ודילגנו עליה, גם העגבניות לא היו הכי להיט אבל נכנסו בכל זאת.

המנות אולי נראות אותו הדבר, אבל שונות לחלוטין, נתחיל?

בחרנו להתחיל עם התאילנדי.

עמוס במרכיבים הוא נחצה ל-2

יבש לא הולך להיות פה זה בטוח,

הבאנו את הביס הראשון ופיצוץ של טעמים פשוט הכה בנו מכל כיוון.

קצת קשה להבין מה הולך פה אבל נהנים מכל רגע, מרגישים בעיקר את חמאת הבוטנים וקרם הקוקוס, מה שלא מרגישים כלל זה אטריות האורז, אבל כל שאר הטעמים קופצים לבקר פה ושם ועם כמה שזה נשמע מבולגן הכל דווקא מסתדר ומתחבר.

תוספת גבינת הסנט מור היא נראה לנו ההשלמה המושלמת למנה הזאת וצריכה להיות כלולה בפנים כי היא שידרגה את זה בכמה רמות.

הבשר גם היה טוב ולמרות שלא הגיע מדיום היה מאוד עסיסי ושמן.

עכשיו נעצור לרגע ונדבר על הצ'יפסים!

שנים שיש ויכוח על הצ'יפס של יומנגס, זה או שממש אוהבים אותו או ממש שונאים אותו.

ואז יומנגס החליטו להחליף את הצ'יפס, שלדעתנו היה צעד מצער.

עכשיו הם החזירו את הישן בנוסף לחדש ועורכים תחרות, מי טוב יותר?

אז גם אנחנו בחרנו להשתתף,

בפינה השמאלית - הצ'יפס הישן:

את הצ'יפס הזה בעצם ממש אהבנו, אנחנו קוראים לו "צ'יפס לשמנים" כי זה בעצם עיסה של תפוחי אדמה מתקתקים ורכים, כל ביס נותן הרגשה מנחמת והם פשוט ספוגים בשמן אבל איכשהו לא גורמים לצרבת, צ'יפס שלא תמצאו בשום מקום ואת הטעם המיוחד שלו תגלו רק ביומנגס.

בפינה הימנית - הצ'יפס החדש:

צ'יפס שתמצאו בהרבה מקומות, למרות שהוא נראה פשוט ומתועש הוא רחוק מזה, אולי הרמה הכי גבוהה של הסוג הזה עם מעטפת קריספית וליבה רכה וטעם נפלא שקשה לעצור.

אז מי מנצח בקרב כזה?

שניהם ממש טעימים, בחירה מאוד קשה אבל הצ'יפס הישן מנצח לדעתנו מסיבה מאוד פשוטה - הוא מיוחד.

קשה להסביר את זה אבל מי שניסה ואהב מבין על מה אנחנו מדברים.

מה שכן היינו מציעים - תשאירו את שניהם!

נמשיך עם המלזי,

גם כאן הוא מגיע עם הקישקוש הזה של אטריות האורז, מנסיון עם הדבר הזה במקומות אחרים, זאת סתם תוספת לתצוגה בלבד וכמו שכבר הבנתם מהמנה הקודמת, אין לו שום תפקיד בטעם.