מזללה

מקום הביקור: מזללה - מאיר אדוני

סטטוס: חם מהתנור

כשר: לא

סיקור:

אחד המקומות ברשימה שלנו שמחכה הרבה זמן שנבקר בו.

קראנו שהמקום במהלך חודש דצמבר נסגר ולכן החלטנו להזמין מקומות לפני שיהיה מאוחר מדי.

זאת לא פעם ראשונה שאנחנו אוכלים במסעדת שף ובפעמים קודמות תמיד יצאנו מרוצים.

בתור אחד שאוהב את השף מאיר אדוני, הגעתי עם המון ציפיות ורצון להצלחה במנה שלו.

דבר שהתנפץ ונתן תובנות על סגירת המסעדה.

הגענו למקום, נכנסו ומיד המארחת קיבלה את פנינו.

בתור אחד שאף פעם לא היה במסעדת כתית/מזללה (או בכלל במסעדות של מאיר אדוני) ציפתי למראה קצת שונה של המקום.

העיצוב היה לדעתי אחד הגרועים שראינו, תאורת קריסמס בתקרה, כיסאות לא נוחים ועקומים, קירות מלוכלכים ובקיצור מקום מאוד מוזנח.

זה נכון שמסעדות שף לא חייבות להיות "מפוארות", אבל לא ציפתי להזנחה שכזאת.

התיישבנו במרכז המסעדה, מלצר ניגש עלינו עם 2 ניירות שהסתבר שזה התפריט,

כן, הייתי בהמון מסעדות שהתפריט זה סתם דף שהוכן בקובץ word במדפסת ביתית, אבל חוסר ההשקעה במקום כבר מוגזם, תחליטו - או עיצוב או תפריט אבל לא שניהם! חחח :/

כרגיל הבחירה שלנו קבועה וישר רצינו להזמין רק שהמלצר ברח.

אחרי 10 דקות המתנה למלצרית סוף סוף הזמנו.

לקחנו את המבורגר מנתחי עגלה (93₪) עם גבינת צ'דר, ראגו פטריות יער, חביתת עין, חסה, חרדל דיז'ון, איולי קוניאק, לחמניית בריוש קלויה, צ'יפס בטטה בליים ומלח צ'ילי במידת עשייה M

ולשתייה לקחנו בירה גולדסטאר מהחבית (19₪), ביקשנו שליש אבל קיבלנו רבע (מי מגיש לעזאזל רבע??)

כפי שכבר הבנתם שאני עצבני ואני הולך לקטול את המקום, אז דווקא נתחיל בטוב.

הלחמנייה, לחמניית הבריוש שקלו אותה (ומעט שרפו אותה האמת) הייתה הדבר הטעים היחיד במנה.

ונעבור להוצאה להורג,

גודל הקציצה שלא הוגדר בדיוק (נראה שונה אצל כל אחד בצלחת) וגם לא צויין עבורנו (נראה כמו 180-200 ג') בוקש ואף הומלץ ע"י המלצרית בעשיית מדיום.

למי שכבר הספיק להכיר אותנו, אם זה אכיל אנחנו בדר"כ לא נחזיר את המנה.

אכיל זה היה, אבל ממש לא כמו שצפוי ממסעדת שף.

ונכון שנהוג להגיש את השתייה לפני שהאוכל מגיע?

אז היינו צריכים לבקש 3 פעמים מהמלצרים שיביאו לנו את הבירות, ועד שהביאו כבר היינו בחצי סיום...

טובב......

אז נתחיל בקציצה, מלבד שהיא לא הייתה מדיום והייתה מאוד אפורה היא גם לא ממש הצליחה,

פעמיים נגסתי בסחוס בבשר, והוא עצמו גם היה מאוד עייף וחסר טעם (עגלה זה לא, מישהי קצת יותר זקנה כנראה).

ביצת העין שמאוד רציתי שתתפוצץ ותנזל וחלמון הביצה יתפזר לכל עבר היה גם הוא יבש ונשאר במקומו.

הצ'דר והפטריות היו אולי השיפור היחיד בפנים ביחד עם רוטב האיולי אבל פה בערך זה נעצר.

עלי החסה שהונחו בצד פוצצו בליים ומלח גס ברמה שאפילו חברי חולה העלים העדיף לוותר עליו.

ועכשיו נדבר על תוספת הצ'יפס בטטה.

ממבט ראשון חשבתי איך להתחיל לאכול את זה, להחזיק את הגוש ביד ולתת ביס?

לחתוך אותו עם סכין? להרביץ עם פטיש? בקיצור זה לא הוגש ממש בצורה שכיף לאכול את זה.

אבל כל זה עוד כלום, שיהיה לפחות טעים! אז לא זה גם לא היה כזה הצלחה...

ביקשנו רטבים נוספים לשולחן כדי שיהיה אפשר להמשיך לאכול את זה אבל המלצרית החליטה לדפוק לנו פרצוף של "רטבים?? אתם רוצים כאילו רטבים??... לא נראה לי שיש אבל אני אבדוק בשבילכם..."

אחרי הטראומה הקלה היא חזרה, עם 2 צלוחיות קטשופ ואמרה "זה מה שהצלחתי להשיג".

סיכום:

כפי שהבנתם, יצאנו מאוד מאוכזבים והשירות היה פשוט זוועה.

הדבר היחיד שרץ לי בראש זה "עכשיו אני מבין למה מאיר סוגר את המקום"

לשלם סכום הזוי עבור מנה כ"כ לא מוצלחת זה היה פשוט מאכזב.

המקום נראה רע, השירות רע וגם האוכל לא ממש מוצלח.

הייתי מפיל עוד כוכב אבל ההמבורגר באופן כללי לא היה נורא - פשוט טופל רע ושום טאץ' של שף לא נכח במנה.

הייתי אומר מי שעוד לא הספיק שירוץ לנסות, אבל האמת שלא תפסידו כלום.

ציון: 2.5