טרומן אנד קו

מקום הביקור: טרומן אנד קו - איירפוט סיטי

סטטוס: חם מהתנור

כשר: לא

סיקור:

נתחיל במילה "אכזבה", ואני אסביר.

שמרנו את המקום הזה לתקופה שבה הרשימה שלנו קטנה, ואין הרבה מקומות ש"ידועים" כמקומות מעולים להמבורגר.

אז ממש רצינו הסופ"ש להתפנק במשהו איכותי, מיוחד ומגניב וממה שיצא לנו לראות ברשת ומביקורות שונות ש"טרומן" זה מקום מעולה שנכנס לרשימה הזאת.

אבל! מה שרואים מכאן לא רואים משם.

נכון שיש להם מנות מפציצות ומיוחדות כמו טובים אחרים אבל האם הם יודעים להגיש את זה כמו שצריך או שהכל רק כתוב יפה על הנייר?

הגענו למקום שדי נמצא באמצע שום מקום - בקריית שדה התעופה.

למקום יש חנייה בשפע והעיצוב של המקום חייב להגיד נחמד ומגניב.

התיישבנו וקיבלנו את תפריטי הלייט נייט עם המחירים המוזלים.

(למרות שהמקום נסגר ב11 יש להם תפריט כזה, שבמקומות אחרים זה רק מתחיל מהשעה הזאת).

ממגוון המנות שמוצעות ננעלו שנינו על אותה אחת.

אז הזמנו את המבורגר מוצרלה קריספי (53₪), קציצה שלא פורטה ממה היא מורכבת, עם גוש מוצרלה מטוגן ומזרק סירופ מייפל, מוגש עם ירקות בצד.

לצד זה גם לקחנו צ'יפס (7₪), רצינו גם הום פרייז כדי לגוון אבל המלצרית אמרה שאין...

ובנוסף אני לקחתי את שלי בהגדלה ל-300 ג' (תוספת 10₪) וביקשנו שיוגשו במידת עשייה M.

ואיך שחכתי, הנוזל שהולך עם כל ארוחת בורגר טובה, חצי בירת גולדסטאר מהחבית (27₪).

קצת אחרי ההזמנה המלצרית הגישה לנו קערת חמוצים (כרוב, גזר וכו') כנשנוש, אבל מסיבה לא ברורה לבירות לקח די הרבה זמן להגיע... אז החלטנו לטעום את זה בנתיים וגילנו שזה לא ממש אכיל וזאת לא קערת "חמוצים" אלא קערת "מתוקים" - בלאכס.

גם המנות הגיעו די הרבה זמן אחריהם,

אבל אז נגלתה לנו צלחת ענקית עמוסה במשהו שנראה מעולה, הר צ'יפס שמן לצד המבורגר עם לחמנייה צרובה באחד הסמלים של המקום וירקות טריים שמוגשים בנפרד.

ישר רציתי לטעום את הצ'יפס אבל חברי קלט משהו שמונח עליהם, שיערה.

אני לא אחד שמתרגש מזה וגם לא כ"כ נגעל אבל חברי החליט להציג את זה למלצרית והיא מהירה להחליף את המנה.

מיד אחרי שהלכה, מנהל המקום ניגש להתנצל ושאל אם אני מעוניין להחליף את המנה, אמרתי לו שזה לא קריטי ושפשוט יגיש צ'יפס אחר, אין צורך להכין הכל מחדש (גם מי יחכה בדיוק? רעב זה השם האמצעי שלי!).

כמה דקות אחרי, הוא חזר עם צ'יפס חדש ומיד חטפתי אחד לטעום.

הצ'יפס היה קריספי מבחוץ ושמן ועסיסי מבפנים, אחד הטובים שאכלתי האמת.

אבל פה זה בערך מסתיים :(

מהצ'יפס עברנו להמבורגר, אחרי קצת קטשופ, מיונז וסידור הירקות בפנים (שאגב היו מאוד טריים) הרמתי את מה שנראה מגרה במיוחד, בכלל גוש הגבינה שהונח שם היה נראה מעולה ומיהרתי לדחוף את הכל לפה.

אבל אז גילתי משהו די מאכזב, ולצערי זה לא נעצר שם.

תחתית הלחמנייה הייתה ממש, אבל ממש ספוגה נוזלים ומיד התחילה להתפרק.

מלבד כל זה היא בכלל לא ידעה להכיל את הקציצה שהייתה ענקית בתוכה (ממש הזכיר לי את כוכב שבתאי עם הקציצה שבלטה החוצה מהלחמנייה).

פשוט לחמנייה קטנה, דקה וספוגית.

חבל שהשקיעו בצריבה של צורה על הלחמנייה אבל שחכו לצרוב את הלחמנייה עצמה משני הצדדים.

וכדי לבאס עוד יותר, את הקציצה שחיצונית הייתה נראה מעולה - שמנה, עסיסית וגדולה - מבפנים החליטו להרוס אותה.

לא יודע אם הגרילמן מושפע מגל השריפות האחרון, אבל הקציצה שלי הייתה פשוט שרופה וייבשה.

המשכתי בעוד ביס, אולי קצת לעומק נגלה משהו יותר טוב? אבל לא... זה המשיך והקציצה הייתה פשוט WD גמור והרוס.

והנה משהו שאולי אף פעם לא קרה לי הולך להתרחש, קראתי למלצרית וביקשתי להחליף את המנה.

זה באמת לא היה אכיל וכל מה שהרגשתי היה גוש פחם בפה.

חברי, שלקח 100 ג' פחות דווקא כן קיבל את הקציצה שלו פחות או יותר בסדר (לא מדיום אבל גם לא שרוף).

ואני רוצה לשאול אותך גרילמן יקר, איך קציצה של 200 ג' עשית יחסית בסדר וקציצה של 300 ג' שרפת??

טוב, בכל הצער שבדבר חברי נאלץ להמשיך לאכול לבד בזמן שחיכתי למנה חדשה.

לא עבר הרבה זמן (מהר יותר מהמנה הקודמת) וקיבלתי אחת חדשה.

שוב חזרתי על תהליך הרטבים והירקות ודפקתי ביס מחזיק אצבעות ומתפלל לאלוהי הקציצות שלא פישלו שוב.

אבל התפילה לא נענתה, קיבלתי בדיוק את אותו "הפחם" אולי קצת פחות פחמי ממקודם אבל עדין לא משהו מקובל.

מאוכזב ומייאוש החלטתי להמשיך לאכול, המלצרית עברה ושאלה אם הכל בסדר, אמרתי לה את האמת והיא הציעה שוב להחליף.

ממש אין לי כוח לאחד אחר וגם בכלל מבייש אותי להחליף שוב מנה אז סירבתי להצעה.

התנחמתי קצת שהצ'יפס ממש טוב והמשכתי לאכול את "פחמוש" בלי יותר מדי חשק.

התרכזתי יותר מדי בקציצה שבערך רק אחרי חצי מנה נזכרתי שיש עוד דברים בפנים,

גוש המוצרלה שהיה נראה פצצה פשוט לא הורגש כלל והסירופ מייפל נתן מדי פעם קייקים של מתיקות כבדה של סוכר שכלל לא תרם לכל העסק, ובאיזה שהוא שלב החלטתי להעיף את החלק העליון של הלחמנייה שהיה ספוג ביתרת הסירופ.

(האמת? סתם העתקה ממקום אחר שבטח כולכם מכירים, ששם דווקא זה ממש מוצלח).

פייר? אחת האכזבות.

באמת אבל באמת שרציתי להתענג על משהו מיוחד ובסוף קיבלתי משהו רשלני.

ממש הורגש שמי שהכין את המנה הוא בתחילת דרכו ואין לו שום מושג מה הוא עושה, שום דבר בהמבורגר לא התחבר והיה לחובבני מינוס.

עם כל הבאסה החלטנו ללכת על קינוח ניחום, גם זה מאחד הדברים שנראו בתמונות כמרשימים ושקיים במקום תפריט מעניין של קינוחים מיוחדים.

אחרי התלבטות קלה בסוף הלכנו דווקא על מילקשייק אלפחורס עם קצפת (23₪).

המלצרית הגיעה עם המילקשייק ביד אחת ועם קינוח נוסף בידה השנייה.

אמרתי לעצמי בראש "זה בטח הולך לשולחן אחר, פחח למה שנקבל שני קינוחים??"

אבל אז היא אמרה "וזה על חשבון הבית! :) ".

"וזה" היה מוס שוקולד עם קצפת, אני לא ממש אוהב מוס אבל אמרתי "וואט דה הק" ודווקא התחלתי איתו.

המוס היה כמו כל מוס רגיל אחר שאפשר למצוא במעדנים הרגילים בסופר הקרוב לבית...

אחרי כפית נוספת פשוט ויתרתי עליו ועברתי למילקשייק.

על הקצפת הונחו מספר חתיכות וופל בלגי (או אמריקאי? אף פעם לא הבנתי מה ההבדל בינהם, דחוס יותר? דק יותר? מתוק יותר?) שהתחילו דווקא את הקינוח על הצד הטוב, ואז רציתי לעבור לנוזל הארגנטינאי שנמצא יותר למטה.

אני קראתי "דיפס" על הקשית העבה יותר והתחלתי לשאוב,

שאבתי ושאבתי ושאלתי "איפה האלפחורס?"

המילקשייק היה סה"כ נוזל מאוד דליל ומימי בטעם וניל, לא הוזכר שום דבר שמרמז אלפחורס בפנים.

סיכום:

מ-א-ו-כ-ז-ב-!

לא יודע מה נסגר עם המקום, אבל כישלון אחרי כישלון זה לא משהו שנקלתי בו אף פעם.

את הציון הערב ממש היה קשה לנו להחליט,

סה"כ השירות היה טוב אבל ההתנהלות קצת כושלת שמשולבת עם מנות לא מוצלחות.

במקומות אחרים שהייתי היה מוצע פיצוי יותר הולם כמו:

- המנה על חשבון הבית או 50% הנחה על סך החשבון.

- הקינוח על חשבון הבית (ולא קינוח נוסף שלא ביקשנו).

- הזמנה עתידית לארוחה על חשבון הבית.